אז היום אני פה כדי לספר לכם שיש לכם סוס מעץ, אפילו אם אתם לא מודעים לכך!

לסוס הזה קוראים אינפלציה.

אז מהי אינפלציה?

בפשטות (כי אנחנו מדברים פה בגובה העיניים) – המונח אינפלציה מתאר מצב שבו השווי של הכסף שלנו נשחק, הערך שלו יורד.

לדוגמה – היום הלכתי לסופר כדי לרכוש 2 בננות, 4 חצילים, ו2 חבילות של מטרנה שלב 2.

כל הדבר הזה עלה לי 81 ₪.

למחרת הלכתי שוב לאותו סופר, אותו סניף, קניתי את אותם מוצרים בדיוק, ואפילו שילמתי אצל אותו קופאי,

אבל הפעם – זה עלה לי 83 ₪.

אותם מוצרים שקניתי אתמול, בדיוק באותו המקום, היום עלו לי יותר.

מה זה אומר על הכסף שלי?

שהיום הוא שווה פחות ממה שהיה אתמול.

אז אנחנו סגורים על המונח?

אינפלציה = כסף מאבד מערכו.

בוא נמשיך:

כדי שנוכל לדעת כמה הכסף איבד מערכו, מדי חודש מתפרסם "מדד המחירים לצרכן" על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או בקיצור הלמ"ס,
ובעצם הם מספרים לנו בדיוק מה קרה למדד ביחס לחודש שעבר.

כמובן שבתוך המדד הזה נמדדים המון דברים, ולא רק מחירים בסופר, בעצם כל דבר שאנחנו כצרכנים צורכים, נכנס לתוך הדבר הזה.

(עוד משהו קטן, הלמ"ס הזה מורכב מאנשים עם יכולות ברמה מאוד מאוד גבוה.
והם מפרסמים עוד הרבה סטטיסטיקות מהרבה תחומים אחרים.
שווה להציץ באתר שלהם. אבל לא עכשיו! תמשיכו לקרוא)

אז המדד הזה, זה ממש כמו מדד תשומות הבנייה, רק על מחירי הצרכן ולא על עלויות בנייה.

(אני מקווה שכל מי שמתכוון לקנות דירה מקבלן מכיר את המושג הזה, ואם לא – תדברו איתי דחוף! זה שווה לכם הרבה כסף).

ממשיכים –

איך זה קשור למשכנתא שלי ואיך סוס עץ נכנס לפה?

מכירים את זה שאתם לוקחים משכנתא,

משלמים כל חודש כמה אלפי שקלים טובים,

והסכום? פשוט לא יורד. אפילו עולה.

איך זה הגיוני הדבר הזה? לאין הכסף שלי נעלם?

אז בואו נסביר –

מי שחשוף לאינפלציה במשכנתא, שזה בעצם אומר, מסלולים צמודי מדד, צריך להבין שיש משהו שמדי חודש מתפרסם ומשפיע על גובה החוב שלי לבנק באופן ישיר. תכף אסביר בצורה מספרית ברורה.

עכשיו מה שבעייתי בסיפור הזה, זה שהמדד הזה לא בא לידי ביטוי בצורה ברורה במשכנתא שלנו, כמו ריביות לדוגמה, שפה אני רואה את גובה הריבית על הדף ויכול איכשהו לכמת את זה, אלא פשוט קוראים לדבר הזה "צמוד מדד".

למי שמאיתנו שלא זכה לעקוב אחרינו בפייסבוק ולקרוא את המאמר הנהדר הזה, אין סיכוי לדעת

מה זה המדד הזה?

מהי נקודת ההתחלה שלי?

מהי שיטת החישוב?

איך אני מכמת את זה?

לאן זה עלול להגיע בתרחיש הגרוע ביותר?

בתרחיש הטוב ביותר?

וכן הלאה.

הבנק לא מזכיר בשום שלב את האינפלציה,

כשאתם מבקשים מהבנקאי מולכם לבדוק כמה תעלה לכם המשכנתא בסוף התקופה, הוא בודק את זה, ללא אינפלציה בכלל!

ובקיצור יש לכם נתון נסתר, שעולה ועולה, ומשפיע על המשכנתא שלכם באופן ישיר, ואתם לא יודעים את זה אפילו.

עכשיו המסלולים האלו הם נורא מפתים, כי הריבית עליהם נמוכה יותר מהמסלולים הלא צמודים, בדיוק מהסיבה שהם צמודי מדד אז הבנק מרשה לעצמו, כי הוא בעצם שומר על הערך של הכסף שלו.

כדי להמחיש לכם כמה זה קריטי, בוא ננסה לחשב את זה מספרית –

בוא נגיד לשם המחשה שלקחתי משכנתא של 1.2 מיליון ₪, לצורך הדוגמה, כולה מוצמדת למדד המחירים לצרכן.

נגיד שהמדד הזה עלה ב0.5%.

זה אומר, שהמשכנתא שלי עלתה ב6,000 ₪.

ה1.2 מיליון ₪ שלקחתי אתמול, היום תפחו ל1.206 מיליון ₪!

עכשיו זו לא המשמעות היחידה כמובן,

הרי המדד מגדיל את גובה הקרן, הריבית היא על הקרן,

וכיוון שהקרן תפחה,

הריבית יותר משמעותית,

וככה כל תשלום,

כל חודש,

למשך

20 שנה ויותר.

עוד משהו – הדבר הזה ימגדיל את החוב, אבל לא מאריך לי את השנים.
זה אומר בפשטות שיש לי חוב גדול יותר, לשלם באותה תקופה שנקבעה מראש.
מה שבעצם מייקר את התשלום החודשי שלי לבנק.

עכשיו יגידו בקהל, אבל המדד הזה גם יכול לרדת!

נכון שהוא יכול, אבל לכו תסתכלו מה קורה איתו בפועל.

לדוגמה, אם ניקח .1M ונראה איך המדד הזה השפיע על הסכום ב15 שנה האחרונות, אנחנו מדברים על עלייה של כ23% שהם 230 אלף ₪!

עכשיו מובן לנו מה הבנק עושה? הוא מגלגל את הסיכון עלינו. הוא בעצם אומר לנו, כל עלייה שיש במדד המחירים לצרכן, החוב שלכם גדל וכך אני שומר על הערך של הכסף שלי.

עכשיו למה הוא עולה ולמי זה טוב?

זה כבר שיעור אחר בכלכלה, אבל כשהמדד עולה, בצורה מסוימת, זה מראה שהכל תקין במשק, שהגלגל נע בצורה טובה.

המדינה רוצה שהוא יעלה! היא אפילו הגדירה יעדים לעלייה שנתית של המדד הזה.

אז חברים,

מקווה שאתם לא דוהרים על סוס מעץ, שזה אומר, דוהרים דוהרים אבל נשארים במקום.

ואם כן – תטפלו בזה בהקדם,

אני פה בשבילכם,

בעלי משכנתאות קיימות? בוא נבין ביחד כמה אחוז מתוך המשכנתא שלכם מוצמדת, וכמה כסף נוכל לחסוך יחד.

בונים על משכנתא חדשה? בואו נבנה תכנית מסודרת, עם גבולות גזרה ברורים, והתאמה אישית אליכם.

מסקנות:

1. הבנק לא יספר לנו את כל מה שאנחנו צריכים לדעת.
2. המדד הוא בעייתי, כי ללא כלים מתאימים, קשה מאוד לכמת אותו.
3. המדד הוא בעייתי 2 – כי לא רואים אותו בעיניים בעת לקיחת המשכנתא.
4. והמסקנה הסופית – לא לתכנן עולה לי כסף. והרבה.

וכדי להשאיר את כולם סקרנים:

הצמדה למדד זה לא תמיד רע – לפעמים זה יכול לשמש אותנו ככלי לשפר את המשכנתא ולחסוך כסף.

רוצים לדעת באיזה מצבים הוא טוב? אתם יודעים לאן לפנות ????.